לדלג לתוכן

מצודות על ירמיהו מו טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק מ"ו • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ו, ט"ז:

הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה ׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה׃


 

מצודת ציון

"נפל" - ענין נטיה והתחברות כמו אל הכשדים אתה נופל (לעיל לז)

"היונה" - מלשון אונאה וענינו עושק הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג

מצודת דוד

"מפני חרב היונה" - זה חרב נ"נ המאנה ואונסת לעשוק הגוף והממון

"גם נפל איש וגו'" - ר"ל העכו"ם הבאים לעזרת מצרים נטו והתחברו זה לזה ואמרו קומה מכאן ונשובה אל עמנו וגו'

"הרבה כושל" - הוא הרבה לו מכשולים