מצודות על ירמיהו מו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק מ"ו • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ו, ד':

אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכוֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃


 

מצודת דוד

"מרקו" - צחצחו הרמחים מן החלודה למען היות להם ברק ולבשו הסריונות להגן ממכת חרב וחנית

"אסרו" - קשרו הסוסים ברכב ועלו הפרשים על הסוסים והתיצבו במערכה בכובעים 

מצודת ציון

"אסרו" - ענין קשירה

"הפרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה

"בכובעים" - כעין כובע עשוי מנחושת להגן על הראש וכן וכובע נחושת על ראשו (שמואל א יז)

"מרקו" - ענין לטוש וזכוך כמו ומורק ושוטף במים (ויקרא ו)

"הרמחים" - כעין חנית

"הסריונית" - הוא כעין מלבוש עשוי מברזל להגן ממכת חרב וחנית כמו ושריון קשקשים (שמואל א יז)