מ"ג ירמיהו מו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ירמיהו · מו · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכוֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מרקו הרמחים" - כמו ומורק ושוטף (ויקרא ז) (פורבי"ר בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מרקו" - צחצחו הרמחים מן החלודה למען היות להם ברק ולבשו הסריונות להגן ממכת חרב וחנית

"אסרו" - קשרו הסוסים ברכב ועלו הפרשים על הסוסים והתיצבו במערכה בכובעים 

מצודת ציון

"אסרו" - ענין קשירה

"הפרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה

"בכובעים" - כעין כובע עשוי מנחושת להגן על הראש וכן וכובע נחושת על ראשו (שמואל א יז)

"מרקו" - ענין לטוש וזכוך כמו ומורק ושוטף במים (ויקרא ו)

"הרמחים" - כעין חנית

"הסריונית" - הוא כעין מלבוש עשוי מברזל להגן ממכת חרב וחנית כמו ושריון קשקשים (שמואל א יז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אסרו הסוסים והפרשים יעלו" עליהם לרכוב, "והתיצבו בכובעים" כאילו מתחילים לצאת, הגם שלא יגשו למלחמה עצמה, או עכ"פ "מרקו הרמחים ולבשו הסריונות" כמי שעושה תחילת ההכנה:

ביאור המילות

עלו אתם הפרשים רוכבי הסוסים:
 

<< · מ"ג ירמיהו · מו · ד · >>