מ"ג ירמיהו מו ד
<< · מ"ג ירמיהו · מו · ד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכוֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אסרו" - ענין קשירה
"הפרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה
"בכובעים" - כעין כובע עשוי מנחושת להגן על הראש וכן וכובע נחושת על ראשו (שמואל א יז)
"מרקו" - ענין לטוש וזכוך כמו ומורק ושוטף במים (ויקרא ו)
"הרמחים" - כעין חנית
"הסריונית" - הוא כעין מלבוש עשוי מברזל להגן ממכת חרב וחנית כמו ושריון קשקשים (שמואל א יז)
מצודת דוד
"מרקו" - צחצחו הרמחים מן החלודה למען היות להם ברק ולבשו הסריונות להגן ממכת חרב וחנית
"אסרו" - קשרו הסוסים ברכב ועלו הפרשים על הסוסים והתיצבו במערכה בכובעיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · מו · ד · >>