לדלג לתוכן

מצודות על ירמיהו מד יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על ירמיהופרק מ"ד • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו מ"ד, י"ט:

וְכִֽי־אֲנַ֤חְנוּ מְקַטְּרִים֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י אֲנָשֵׁ֗ינוּ עָשִׂ֨ינוּ לָ֤הּ כַּוָּנִים֙ לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ וְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִֽים׃


 

מצודת ציון

"המבלעדי" - ענינו כמו זולת וכן מבלעדי אישך (במדבר ה')

"אנשינו" - בעלינו

"כונים" - מין מאכל ויתכן שנקרא כן על כי עשאום בכוונת הלב ותקון רב וכן לעשות כוונים (לעיל ז')

"להעציבה" - מלשון עצבון והוא דרך כנוי על השמחה 

מצודת דוד

"להעציבה" - ר"ל לשמח אותה ואמר על דרך הכינוי וכאומרות מה זה תוכיח לאנשינו למען ימחו בידינו וכי אין דעתם עמנו

"וכי אנחנו" - זהו מאמר הנשים המקטרות לבדן שאמרו וכי מה שאנחנו מקטרים וזהירות להסך לה נסכים האם מבלעדי דעת אנשינו עשינו למלכת השמים מיני מאכל