מצודות על ירמיהו כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק כ"ב • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו כ"ב, י"ד:

הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה־לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃


 

מצודת דוד

"ומשוח בששר" - ועל הלוחות היה מושח בטיח ששר והוא מין צבע

"וספון בארז" - והיה מכסה הבתים בלוחות ארז

"וקרע לו חלוני" - כדי להתענג ברוח היום בזמן החום פתח לעצמו חלונות רבות בביתו

"מרויחים" - להיות ריוח גדול בין חדרי העליה שיכנס שם הרוח בימי הקיץ

"בית מדות" - ר"ל מדות גדולות וכן אנשי מדות (במדבר יג

מצודת ציון

"מרווחים" - מלשון ריוח

"וקרע" - ענין פתיחה וכן ותקרעי בפוך עיניך (לעיל ד)

"חלוני" - כמו חלונים ונפלה המ"ם

"וספון" - ענין קירוי הבתים וכסוין כמו ויספון את הבית גבים (מלכים א' ו)

"ומשוח" - ענין טיחה וצביעה

"בששר" - הוא מין צבע חשוב וכן חקוקים בששר (יחזקאל כג)