לדלג לתוכן

מצודות על ירמיהו ט ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ט' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ט', ב':

וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה ׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


 

מצודת ציון

"וידרכו" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למתחו היטב לירות למרחוק 

מצודת דוד

"כי מרעה וגו'" - כי יוצאים מעבירה אחת אל עבירה שנית ואינם נותנים לב לדעת אותי ולעשות אמונה

"ולא לאמונה גברו בארץ" - מה שמקצתן מתגברים על קצתם אין דעתם למען תחזק ידם לעשות אמונה

"וידרכו" - הזמינו את לשונם שהיא להם לקשת להרוג אנשים ממרחק כמו שהורגין בקשת אותם הזמינו לדבר שקר ולפי שהמשילם לקשת אמר לשון הדרכה הנופל בקשת