מצודות על ירמיהו טו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ט"ו • פסוק י"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ט"ו, י"ח:

לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה מֵֽאֲנָה֙ הֵרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ׃


 

מצודת דוד

"כאבי נצח" - רוצה לומר, זה זמן רב אורבים עלי אנשי ענתות.

"ומכתי אנושה" - המכה שעלי היא כאובה מאד, רוצה לומר, הם מכאיבים אותי ביותר.

"מאנה הרפא" - ממאנת לקבל רפואה, רוצה לומר, אינם חוזרים מרעתם

"היו תהיה לי" - אתה תהיה למולי כמו מקור מים הנפסק ועוזב הנבואה.

ולתוספת ביאור אמר: "מים לא נאמנו", שאין מתקיים ומתמיד, כי כמו כן חדלת ממני העזרה וההצלה מן הקמים עלי. 

מצודת ציון

"נצח" - לעולם, רוצה לומר, זמן רב.

"אנושה" - כאובה ביותר, כמו (איוב לד): "אנוש חצי".

"מאנה" - מלשון מיאון.

"אכזב" - ענין הפסק ועזיבה, כמו (ישעיהו נח): "אשר לא יכזבו מימיו".

"נאמנו" - ענין דבר המתקיים, כמו (ישעיהו כב): "יתד במקום נאמן".