מצודות על ירמיהו ד ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על ירמיהופרק ד' • פסוק ל' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ד', ל':

ואתי וְאַ֨תְּ שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּֽי־תַעְדִּ֣י עֲדִֽי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃


 

מצודת דוד

"לשוא תתיפי" - על חנם עשית עצמך יפה ומהודרת כי החושקים מאסו בך מעתה ומבקשים לקחת נפשך ממך והוא ענין משל לומר מה תתרצי אל הבבלים בדורונות הנה כל זה לא יועיל לך כי נהפכו לך לאויבים

"מה תעשי וגו'" - ר"ל מה תועיל אשר תלבשי מלבושי תולעת שני אשר תקשטי עצמך בעדי זהב אשר תתמידי לצבוע עיניך בצבע הפוך להיות נראית יפה להלהיב לבות הנואפים

"ואת שדוד" - אתה יהודה שסופך להיות עשוק ביד האומות 

מצודת ציון

"שדוד" - עשוק

"שני" - שני תולעת והוא מין צבע אדום

"תעדי" - מלשון עדי וקשוט

"תקרעי" - מרוב ההתמדה לכחול העינים נראה כאלו קורעת פתיחת בית העין

"בפוך" - הוא הכחול שצובעין בו העינים וכן ותשם בפוך עיניה (מלכים ב' ט)

"לשוא" - לחנם

"תתיפי" - מלשון יפה

"עוגבים" - חושקים ואוהבי הניאוף כמו ותעגב על מאהביה (יחזקאל כג)