מצודות על ירמיהו ב כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מצודות על ירמיהו • פרק ב >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 


מצודת דוד

"תאנתה מי ישיבנה" - ר"ל בכל פעם תרוץ ותחזור במרוצה למקומה כאלו היה לה צער ואבלות ודאגה מי ישיבנה למקומה ולזה תרוץ מהרה והוא ענין מליצה

"כל מבקשיה" - כל המבקשים אותה לתפשה ביד אינם צריכים להתייגעות לרדוף אחריה כי בחדשה שנתמלאה הריונה ימצאו אותה בקלות כי אז היא כבדה ואינה יכולה לרוץ וכן ישראל המה כפרא הזה כי ע"י מעשיהם אשר לא טובים בא עליהם האויב והמה משוטטים למצוא עזר ממלכי העכו"ם למען יוכלו עמוד בארצם אם כן כל הטרוד הזה בא באות נפשם וכן סופם יהיה כסוף הפרא כי האויב הבא עליהם לכבשם לא יהיה לו יגיעה רבה כי בקל יכבשם בחדש המוכן לפורעניות והוא אב שהוקבע בכיה לדורות בזמן המרגלים כמ"ש רז"ל

"פרה" - הרי את כפרא הזה הלמוד והרגיל במדבר אשר באות נפשה שאפה רוח ר"ל אין מי מכריחה לרוץ ולרדוף אבל היא בחפצה תרוץ ותרדוף בכל עת ומשכת את האויר אל בית הבליעה כדרך הרצים מהרה

מצודת ציון

"פרה" - כמו פרא באל"ף והוא חמור הבר

"למוד" - ענין הרגל וכן כעגל לא לומד (לקמן לא)

"באות" - מלשון תאוה וחשק

"שאפה" - ענין משיכה אל בית הבליעה וכן שאפו רוח כתנים (לקמן יד)

"רוח" - כן נקרא האויר

"תאנתה" - ענין צער ואבלות כמו תאניה ואניה (איכה ב)

"ייעפו" - ענין יגיעה