מצודות על יחזקאל לח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק ל"ח • פסוק י"ב | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ח, י"ב:

לִשְׁלֹ֥ל שָׁלָ֖ל וְלָבֹ֣ז בַּ֑ז לְהָשִׁ֨יב יָדְךָ֜ עַל־חֳרָב֣וֹת נוֹשָׁב֗וֹת וְאֶל־עַם֙ מְאֻסָּ֣ף מִגּוֹיִ֔ם עֹשֶׂה֙ מִקְנֶ֣ה וְקִנְיָ֔ן יֹשְׁבֵ֖י עַל־טַבּ֥וּר הָאָֽרֶץ׃


 

מצודת דוד

"עושה מקנה וקנין" - מאספים מקנה בקר וצאן ושאר דברים הנקנים

"על טבור הארץ" - על מצוע הארץ וגבהה ולפי שהטבור הוא אמצע הגוף קורא למקום המצוע בלשון טבור

"מאוסף מגוים" - המאוספים מבין העכו"ם ממקום גלותם

"לשלול שלל" - תחשוב לשלול שללם ולהשיב ידך לבוא שנית למלחמה על החרבות שנתיישבו מקרוב ולפי שכבר בא פעם בעזרת האויב כמ"ש למעלה לכן אמר להשיב ידך 

מצודת ציון

"עושה" - ענין אסיפה כמו ואת הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב)

"טבור" - הוא השרר ובדרז"ל ופיו סתום וטבורו פתוח (נדה ל)וכן מעם טבור הארץ (שופטים ט)