מצודות על יחזקאל כה
<< · מצודות על יחזקאל · כה · >>
פסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"האח" - ענין לשון שמחה
"נחל" - מלשון חלול
"נשמה" - מלשון שממה
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"למורשה" - מלשון ירושה
"טירותיהם" - ענין ארמון כמו תהי טירתם נשמה (תהלים סט)
"משכניהם" - מלשון משכן אוהל
מצודת דוד
"וישבו" - ר"ל לא יבואו רק לשלול שלל וללכת וכדרך שעשה נבוכדנצר אלא יתעכבו שמה ויעמידו בך ארמונות ומשכנות ויאכלו פרי ארצך וישתו חלב צאנך
"לבני קדם" - הם פרס ומדי היושבים במזרחה של בני עמון במקצוע מזרחית צפוניתפסוק ה
מצודת ציון
"לנוה" - ענין מדור
"למרבץ" - ענין השכיבה לנוח
מצודת דוד
"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול
"ואת בני עמון" - ר"ל שאר ערי בני עמון
"לנוה גמלים" - כי יחרבו אותה ויעמידו שם גמלים
"את רבה" - היא עיר המלוכהפסוק ו
מצודת ציון
"מחאך" - ענין הכאת כף אל כף דרך שמחה וכן ימחאו כף (ישעיהו נה)
"ורקעך" - ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע (ירמיהו י)
"שאטך" - ענין בזיון כמו השאטים אותם (לקמן כח)
מצודת דוד
"ותשמח בכל שאטך בנפש" - שמחת בכל הבזיון שלך שבזית בנפשך את אדמת ישראל
"ורקעך ברגל" - בעטת ברגל בארץ כי אז נראה כאילו מרקע ומרדד הארץ וגם הוא ענין שמחה ועם כי אמר למעלה הכה בכפך ורקע ברגלך (לעיל ו) על ענין צער ואבל הנה יש דברים שעושים לאבלות ולשמחה ואין עניינם שוה וכמו שמביאים חלילים למת ולכלה
"מחאך יד" - בעבור שהכית כפך זה לזה בדרך שמחהפסוק ז
מצודת ציון
"לבג" - מלשון בזה ושלל והכתיב לבג והוא ענין מאכל כמו מפת בג המלך (דנייאל א)או לבג הוא כמו לבז והגימ"ל הוא במקום הזי"ן באטב"ח וכן גה גבול (לקמן מו) ור"ל זה גבול
מצודת דוד
"אשמידך" - מכל וכל לבל תשוב לקדמותך
"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול
"והאבדתיך מן הארצות" - כפל הדבר במ"ש
"מן העמים" - ר"ל לא תהיה נחשבת עוד לעם בין האומות
"נטיתי את ידי" - להכות בךפסוק ח
מצודת ציון
"ושעיר" - הוא אדום
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"כתף" - ענין עבר וצד וכן ולכתף השנית (שמות כז)
"צבי" - ענין חמדה והדר
מצודת דוד
"צבי ארץ" - ר"ל הערים שהם חמדת והדר ארצו ושמותם בית הישימות וגו' כי הם ערי המבצר שבקצה גבול מואב
"את כתף מואב מהערים" - את עבר מואב מן הערים ולתוספת ביאור אמר מעריו מקצהו ר"ל אפתח ערי מבצרי מואב העומדים בקצה גבולו המונעים את האויב לבוא בארצו וכאשר יפתחו שערי הערים ההם יבוא האויב בארצו לכל אשר יתאוהפסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"ויאשמו אשום" - מלשון אשמה ורשע
מצודת דוד
"ויאשמו אשום" - אשמו בהם ועשו נקמה למסרם ביד האויב כמ"ש שם
"יען עשות אדום" - בעבור עשות אדום מה שעשה בעת נקמתי נקם אל בית יהודה בעת שגלו מארצם ודבר המעשה הוא מה שנאמר ביום עמדך מנגד וגו' (עובדיה א) וכל העניןפסוק יג
מצודת דוד
"ודדנה" - אנשי עיר דן והוא עיר גדולה בארץ אדום
"מתימן" - מפאת הדרום תתחיל החורבן וכאילו אמר שהכל תחרב מפאת הדרום עד א"י העומדת בצפונה
"ונטיתי ידי" - להכות בה
"והכרתי וגו'" - כי תהיה שממהפסוק יד
מצודת דוד
"וידעו" - אז ידעו שהיא נקמתי ולא בא במקרה
"ונתתי וגו'" - ר"ל עוד יבוא זמן שאנקם באדום ביד עמי ישראל ועל הר שעיר וזה יהיה לעתיד וכמ"ש ועלו מושיעים וגו' (שם)
"ועשו" - ישראל יעשו בה כפי אפי וחמתי עליהפסוק טו
מצודת ציון
"בשאט" - ענין בזיון
"איבת" - מלשון איבה ושנאה כמו ואיבה אשית (בראשית ג)
מצודת דוד
"וינקמו נקם" - עשו נקמה בבזות אותם בנפשם להיות הם למשחית לישראל כאילו היה איבת עולם ביניהם כאילו הרעו להם מעולם
"יען עשות" - בעבור שעשו פלשתים עם ישראל כאדם הנוקם מן האויב וזהו מה שנאמר וגם וגו' וכל גלילות פלשת וגו' אשר את כספי וזהבי לקחתם וגו' (יואל ד) וכל העניןפסוק טז
מצודת ציון
"חוף הים" - שפת הים וגבולו
מצודת דוד
"שארית וגו'" - ר"ל אף שארית לא ישאר מפלשתים היושב על שפת הים
"נוטה ידי" - להכות בם
"את כרתים" - שם משפחה גדולה מפלשתים וכן גוי כרתים (צפניה ב) ועל שאמר והכרתי אמר כרתים והוא לשון נופל על לשוןפסוק יז
מצודת ציון
"בתוכחות" - ענין עונש יסורים וכן והוכח במכאוב (איוב לג)
מצודת דוד
"בתתי" - בעת אתן בם נקמתי אז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול
"בתוכחות חמה" - בעונש יסורים הבאים בחמה גדולה
<< · מצודות על יחזקאל · כה · >>