מצודות על יחזקאל כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על יחזקאל · כה · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שים פניך" - סבב פניך אל מול בני עמון

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יען אמרך האח" - ר"ל בעבור ששמחת על מקדשי אשר נתחלל להמסר ביד העכו"ם

מצודת ציון

"האח" - ענין לשון שמחה

"נחל" - מלשון חלול

"נשמה" - מלשון שממה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבו" - ר"ל לא יבואו רק לשלול שלל וללכת וכדרך שעשה נבוכדנצר אלא יתעכבו שמה ויעמידו בך ארמונות ומשכנות ויאכלו פרי ארצך וישתו חלב צאנך

"לבני קדם" - הם פרס ומדי היושבים במזרחה של בני עמון במקצוע מזרחית צפונית

מצודת ציון

"למורשה" - מלשון ירושה

"טירותיהם" - ענין ארמון כמו תהי טירתם נשמה (תהלים סט)

"משכניהם" - מלשון משכן אוהל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול

"ואת בני עמון" - ר"ל שאר ערי בני עמון

"לנוה גמלים" - כי יחרבו אותה ויעמידו שם גמלים

"את רבה" - היא עיר המלוכה

מצודת ציון

"לנוה" - ענין מדור

"למרבץ" - ענין השכיבה לנוח

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשמח בכל שאטך בנפש" - שמחת בכל הבזיון שלך שבזית בנפשך את אדמת ישראל

"ורקעך ברגל" - בעטת ברגל בארץ כי אז נראה כאילו מרקע ומרדד הארץ וגם הוא ענין שמחה ועם כי אמר למעלה הכה בכפך ורקע ברגלך (לעיל ו) על ענין צער ואבל הנה יש דברים שעושים לאבלות ולשמחה ואין עניינם שוה וכמו שמביאים חלילים למת ולכלה

"מחאך יד" - בעבור שהכית כפך זה לזה בדרך שמחה

מצודת ציון

"מחאך" - ענין הכאת כף אל כף דרך שמחה וכן ימחאו כף (ישעיהו נה)

"ורקעך" - ענין שטיחה ורדוד כמו כסף מרוקע (ירמיהו י)

"שאטך" - ענין בזיון כמו השאטים אותם (לקמן כח)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשמידך" - מכל וכל לבל תשוב לקדמותך

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול

"והאבדתיך מן הארצות" - כפל הדבר במ"ש

"מן העמים" - ר"ל לא תהיה נחשבת עוד לעם בין האומות

"נטיתי את ידי" - להכות בך

מצודת ציון

"לבג" - מלשון בזה ושלל והכתיב לבג והוא ענין מאכל כמו מפת בג המלך (דנייאל א)או לבג הוא כמו לבז והגימ"ל הוא במקום הזי"ן באטב"ח וכן גה גבול (לקמן מו) ור"ל זה גבול

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ככל הגוים" - כמו שכל העובדי כוכבים היו נעזבים להנהגת מערכות השמים כן גם בית יהודה ואין דבקה בהם השגחת ה' יותר מבכל העובדי כוכבים וכאומר ולכן נמסרו ביד נבוכדנצר כיתר העובדי כוכבים ולא האמינו שבגמול עונם נמסרו

מצודת ציון

"ושעיר" - הוא אדום

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צבי ארץ" - ר"ל הערים שהם חמדת והדר ארצו ושמותם בית הישימות וגו' כי הם ערי המבצר שבקצה גבול מואב

"את כתף מואב מהערים" - את עבר מואב מן הערים ולתוספת ביאור אמר מעריו מקצהו ר"ל אפתח ערי מבצרי מואב העומדים בקצה גבולו המונעים את האויב לבוא בארצו וכאשר יפתחו שערי הערים ההם יבוא האויב בארצו לכל אשר יתאוה

מצודת ציון

"כתף" - ענין עבר וצד וכן ולכתף השנית (שמות כז)

"צבי" - ענין חמדה והדר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבני קדם" - ר"ל את הערים ההם אפתח לבני קדם הם פרס ומדי בעת ילכו על בני עמון ואתן אז את בני עמון להם למורשה באופן שלא תזכר עוד בני עמון בין העובדי כוכבים כי ישמדו מכל וכל

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמואב" - רצה לומר ואז גם במואב אעשה שפטים כי יהיו נמסרים גם המה ביד בני קדם ואז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאשמו אשום" - אשמו בהם ועשו נקמה למסרם ביד האויב כמ"ש שם

"יען עשות אדום" - בעבור עשות אדום מה שעשה בעת נקמתי נקם אל בית יהודה בעת שגלו מארצם ודבר המעשה הוא מה שנאמר ביום עמדך מנגד וגו' (עובדיה א) וכל הענין

מצודת ציון

"ויאשמו אשום" - מלשון אשמה ורשע

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודדנה" - אנשי עיר דן והוא עיר גדולה בארץ אדום

"מתימן" - מפאת הדרום תתחיל החורבן וכאילו אמר שהכל תחרב מפאת הדרום עד א"י העומדת בצפונה

"ונטיתי ידי" - להכות בה

"והכרתי וגו'" - כי תהיה שממה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידעו" - אז ידעו שהיא נקמתי ולא בא במקרה

"ונתתי וגו'" - ר"ל עוד יבוא זמן שאנקם באדום ביד עמי ישראל ועל הר שעיר וזה יהיה לעתיד וכמ"ש ועלו מושיעים וגו' (שם)

"ועשו" - ישראל יעשו בה כפי אפי וחמתי עליה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וינקמו נקם" - עשו נקמה בבזות אותם בנפשם להיות הם למשחית לישראל כאילו היה איבת עולם ביניהם כאילו הרעו להם מעולם

"יען עשות" - בעבור שעשו פלשתים עם ישראל כאדם הנוקם מן האויב וזהו מה שנאמר וגם וגו' וכל גלילות פלשת וגו' אשר את כספי וזהבי לקחתם וגו' (יואל ד) וכל הענין

מצודת ציון

"בשאט" - ענין בזיון

"איבת" - מלשון איבה ושנאה כמו ואיבה אשית (בראשית ג)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שארית וגו'" - ר"ל אף שארית לא ישאר מפלשתים היושב על שפת הים

"נוטה ידי" - להכות בם

"את כרתים" - שם משפחה גדולה מפלשתים וכן גוי כרתים (צפניה ב) ועל שאמר והכרתי אמר כרתים והוא לשון נופל על לשון

מצודת ציון

"חוף הים" - שפת הים וגבולו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתתי" - בעת אתן בם נקמתי אז ידעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול

"בתוכחות חמה" - בעונש יסורים הבאים בחמה גדולה

מצודת ציון

"בתוכחות" - ענין עונש יסורים וכן והוכח במכאוב (איוב לג)