לדלג לתוכן

מצודות על יחזקאל יח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על יחזקאלפרק י"ח • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל י"ח, ב':

מַה־לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה׃


 

מצודת ציון

"מושלים" - מלשון משל

"בוסר" - כן יקרא פרי שלא נגמר בישולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו יח)

"תקהינה" - ענין חלישת השיניים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י)ור"ל שנחלש הברזל לכרות העץ 

מצודת דוד

"ושני הבנים תקהינה" - עם כי לא אכלו הבוסר ור"ל היתכן אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם

"אבות" - וזהו המשל שאמרו הנה האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השינים ועכ"ז לא קהו שיניהם

"מה לכם" - ר"ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראל