מצודות על יחזקאל יז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק י"ז • פסוק ז' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל י"ז, ז':

וַיְהִ֤י נֶֽשֶׁר־אֶחָד֙ גָּד֔וֹל גְּד֥וֹל כְּנָפַ֖יִם וְרַב־נוֹצָ֑ה וְהִנֵּה֩ הַגֶּ֨פֶן הַזֹּ֜את כָּפְנָ֧ה שׇׁרָשֶׁ֣יהָ עָלָ֗יו וְדָֽלִיּוֹתָיו֙ שִׁלְחָה־לּ֔וֹ לְהַשְׁק֣וֹת אוֹתָ֔הּ מֵעֲרֻג֖וֹת מַטָּעָֽהּ׃


 

מצודת דוד

"כפנה שרשיה עליו" - אספה כל שרשיה על הנשר ההוא לבטוח עליו

"ודליותיו שלחה לו" - הושיטה דליותיו אל הנשר ההוא שהוא ישקה אותה מן המים המכונסים בין הערוגות העשויות לצורך נטיעתה שעשה לה הנשר הראשון (כי כן הדרך לעשות סביב הנטיעה כעין ערוגות) ר"ל שלח מלאכיו אל פרעה להחזיק בידו המלוכה שהמליכו נבוכדנצר

"גדול כנפים" - הוא פי' על מה שקראו גדול

"ורב נוצה" - הרבה נוצה היה בו אבל לא היה מלא נוצה ולא היה לו ארך האבר ולא הרקמה כמו הנשר הראשון ועל פרעה יאמר 

מצודת ציון

"כפנה" - ענין אסיפה ובדרז"ל יש כנופיא (שבת ס)וגם הוא הפוך

"שלחה" - ענין הושטה

"מערגות" - הם תלמי המחרישה כמו כערוגות הבשם (שיר השירים ה)

"מטעה" - מלשון נטיעה