מצודות על יחזקאל ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק ד' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ד', ט"ז:

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּֽה־לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ׃


 

מצודת דוד

"הנני שובר" - עתה פי' ואמר לו זהו לרמז ואות שאשבור משען לחם בירושלים ר"ל שיהיה הרעב בעבור זה יאכלו במשקל ובדאגה שידאגו פן יכלה הלחם ומים ישתו במדה ובתמהון לבב 

מצודת ציון

"מטה לחם" - על שנשענים על הלחם לאכול לשבעה אמר מטה בלשון שאלה וכן כל מטה לחם שבר (תהלים קה)

"ובשממון" - בתמהון לבב והוא ענין בהלה ופחד