מצודות על חבקוק א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על חבקוקפרק א' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


חבקוק א', ט"ז:

עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃


 

מצודת דוד

"כי בהמה" - כי חושב שבחרמו ובמכמרתו ר"ל בעבור רוב כוחו ותחבולותיו או בעבור כח אליליו יש לו חלק שמן ומאכלו מאכל בריאה ושמנה

"על כן יזבח לחרמו" - ר"ל אינו תולה הצלחתו בה' להודות לו ולזבח ולקטר לפניו כי תולה הצלחתו בחרמו ר"ל בכחו ובתחבולותיו וכאלו יזבח ויקטר אל עצמו אל כחו ותחבולותיו והוא ענין מליצה או ר"ל להעכו"ם יזבח בחשבו שהיא הנותנת בו כח לצוד הכל ולפי שנא' בעכו"ם שקץ וגו' כי חרם הוא (דברים ז) לכן אחז לשון חרם לצחות המליצה 

מצודת ציון

"בהמה" - בהם רצה לומר על ידם

"בריאה" - רצה לומר שמנה וכן ועגלון איש בריא (שופטים ד)