מצודות על זכריה יד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק י"ד • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י"ד, ט"ז:

וְהָיָ֗ה כׇּל־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃


 

מצודת דוד

"הבאים וגו'" - להלחם עליה

"ועלו" - אל ירושלים

"ולחוג" - להביא קרבנות בחג הסוכות וזהו לפי שבחג הסוכות תהיה המגפה הזאת לכן יבואו בכל שנה להיות לזכרון 

מצודת ציון

"מדי שנה" - בכל זמן שנה וכן מדי עלותה (שמואל א א)

"ולחוג" - הקרבנות קרויים בלשון חג על כי רובם יבואו בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהלים קיח)