מצודות על זכריה ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק ו' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ו', ז':

וְהָאֲמֻצִּ֣ים יָצְא֗וּ וַיְבַקְשׁוּ֙ לָלֶ֙כֶת֙ לְהִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ וַיֹּ֕אמֶר לְכ֖וּ הִתְהַלְּכ֣וּ בָאָ֑רֶץ וַתִּתְהַלַּ֖כְנָה בָּאָֽרֶץ׃


 

מצודת דוד

"ותתהלכנה" - ר"ל וכן היה כי משלו הם בארץ כמו ישמעאל

"ויאמר" - המקום אמר להם לכו התהלכו בארץ ומשלו בה גם אתם

"והאמוצים" - הם המרמזים על רומא יצאו מלפני אדון כל ארץ ובקשו ממנו ללכת ולתוספת ביאור אמר להתהלך בארץ למשול בה גם הם שלא יהיו נאבדים בכללות עכו"ם מקור מחצבם