מצודות על הושע ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על הושעפרק ב' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ב', ו':

וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃


 

מצודת דוד

"כי בני זנונים המה" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שאין מי מרחם על בניה אף שהמה לא חטאו מ"מ סובלים עון אמותם ור"ל אף הצדיקים ילקו בעון כללות האומה

"ואת בניה" - ר"ל אף על הצדיקים שבהם לא ארחם