מצודות על דברי הימים א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על דברי הימים א · ד · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני יהודה וגו'" - בא להשלים יחוס בני יהודה ובדרך קצרה מזכיר שוב מי מבניו ובני בניו והם פרץ בן יהודה וחצרון בנו וכרמי בן זמרי בן זרח בן יהודה וחור בן כלב בן חצרון ושובל בן כלב בן חור

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראיה" - הוא הרואה האמור למעלה

"אלה משפחות הצרעתי" - האמור למעלה שיצאו מבני שובל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואלה" - מוסב על המקרא שלאחריו שאמר אלה בני חור וגו' ואמר מלבד בני חור הנזכרים למעלה הנה גם אלה היו בניו והם אבי עיטם יזרעאל וגו'

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבי בית לחם" - שלמא בן כלב בנו היה אבי בית לחם ונקרא על שם בן בנו וכאומר אבי של אבי בית לחם ואבי האב הוא כאב

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולאשחור" - הוא הנזכר למעלה שהיה בן חצרון

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקוץ" - אולי הוא אחד מהנזכרים למעלה והיה נקרא בשתי השמות וכן נאמר ברבים כמוהו אשר נמצא בזה הספר אשר לא יזכרו לפנים ממי היה וממי יצא

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהי יעבץ" - גם הוא לא נזכר שמו לפנים מי הוא

"ילדתי בעצב" - כאשר ילדה אותו היה לה עצבון מה ולזכרון קראה את בנה יעבץ בהפוך אותיות מעצב כאלו תאמר שיהפך העצב לשמחה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והרבית את גבולי" - להיות נחלתי מרובה

"ידך עמי" - לעזרני בעת הצורך

"ועשית מרעה" - ר"ל תהפוך מהרעה אשר בעבורה נתעצבה אמי בעת ילדה אותי הרעה ההיא תהפוך לטובה לבלתי עצבי כאשר שאלה אמו בקריאת השם יעבץ והנה נדר מה א"כ יהיה ולא פירש מה נדר וכאלו אמר כאשר כן יהיה אשלם גמול הדבר ואלך בדרכי ה' ודוגמתו כל מכה יבוסי וגו' (שמואל ב ה) ולא פירש מה יעשה לו והוא כאומר הנה יקבל גמול

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכלוב אחי שוחה" - לא הוזכרו לפנים גם שניהם ואולי הוזכרו בשם האחר אשר היה להם או כן דרך הספר להזכיר אנשים ותולדותיהם עם שלא הוזכרו לפנים ממי יצאו ומי אביהם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה אנשי רכה" - כל בני כלוב היו נקראים אנשי רכה מטעם ידוע אצלם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובני קנז" - גם הוא לא נזכר לפנים בן מי היה (ולא אזכרם עוד מעתה כי מאד רבו)

"עתניאל" - הוא היה השופט הראשון על ישראל

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חרשים היו" - ר"ל בעבור זה היה נקרא המקום ההוא גיא חרשים על כי היו אנשים חרשים רצה לומר אומני אבן ועץ וברזל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כלב בן יפונה" - הוא כלב בן חצרון ועל שפינה עצמו מעצת המרגלים נקרא בן יפונה כן ארז"ל ועם כי כבר סיפר מתולדותיו בא עתה להשלים ספור כל תולדותיו וכן דרך הספר הזה

"וקנז" - כי שמו בוי"ו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותהר" - אשתו של מרד הרתה וילדה את מרים והוא שם איש

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשתו היהודיה" - אשת מרד היהודית כי הראשונה שזכר לא היתה יהודית כי היא היתה בתיה בת פרעה שאמר בסוף המקרא

"ואלה" - האמורים במקרא שלפניו והם מרים ושמי וגו' אלה היו בני בתיה וגו'

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחות נחם" - אשר היתה אחות נחם

"אבי וגו'" - ר"ל אלה בניה אבי קעילה וגו'

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בן חנן" - כן שמו וכן בן זוחת

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשפחות וגו'" - המשפחות שהיו עובדים עבודת הפשתן המיוחסים לבית אשבע

מצודת ציון

"הבוץ" - פשתן כמו אחוז בחבלי בוץ (אסתר א')

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר בעלו למואב" - אשר נלחמו עם מואב והיו אדונים להם

"וישבי לחם" - כן שם איש

"והדברים עתיקים" - כלומר אף כי התחלתי להזיר מדבר מלחמה ונצחון ואין הדבר ידוע הנה אל תתמהו על זה כי הדברים האלה המה מיושנים ועבר זמן רב ונשכח מן הבריות

מצודת ציון

"בעלו" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ"ב)

"עתיקים" - ענין יושן כמו ועתיק יומין (דנייאל ז')

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני שמעון" - לפי שהיה שכן ליהודה בנחלתו לזה מיחסו אחריו וקודם ראובן

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלום בנו" - של שאול הסמוך לו ומבשם בנו של שלום וגו'

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל משפחתם" - של בני שמעון לא הרבו בנים לגעת עד מספר בני יהודה אשר שכנו עמהם וכאומר אין המקום גורם מרבית הבנים כי בני יהודה ובני שמעון ישבו יחד ועכ"ז לא נתרבו אלו כאלו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבו בבאר שבע וגו'" - הערים האלה היו בנחלת בני יהודה ונתנום לבני שמעון לשבת בהן ונזכרים המה בספר יהושוע קצת בחלוף השמות

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה עריהם" - אשר ישבו בהן

"עד מלוך דוד" - אבל כאשר מלך דוד גברה יד בני שבטו וגרשום מנחלתם על כי נתרבו והיה צר להם המקום לשבת עם בני שמעון

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחצריהם" - אבל חצרי הערים שזכר הם עיטם וגו' ואף שאמר בסוף המקרא ערים חמש מ"מ אל מול הערים שזכר בראשונה יחשבו כחצרים

מצודת ציון

"וחצריהם" - הם המקומות הסמוכות לעיר וקטנות מהן ואין מוקפות חומה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הערים האלה" - הם עיטם וגו'

"עד בעל" - החצרות המגיעות עד בעל

"זאת" - המחוז הזאת נשארה להם לשבת בה

"והתיחשם להם" - המקומות האלה נשארו מיוחסות לבני שמעון (ועם כי עיקר שם יחוס הונח על גלוי משפחת האיש לדעת מבני מי הוא הנה הושאל על הגלות העיר לדעת של מי הוא וכן על הגלות האיש לדעת מאיזה עם הוא או מאיזה מקום וכן קראו המדקדקים להיו"ד של מצרי ואדומי יו"ד היחס)

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה הבאים בשמות" - רצה לומר אלה הנזכרים בשמותם היו נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם התחזקו להיות עם רב ולא יכלו לשבת בהמחוז הנשאר

מצודת ציון

"פרצו" - ענין התחזקות כמו מה פרצת (בראשית ל"ח)

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וילכו" - ולזה הלכו עד המקום שבאים בה אל גדר וגו' לבקש מקום מרעה

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רחבת ידים" - מקומות רחבות וגדולות

"ושוקטת ושלוה" - עמה יושבת בהשקט ואינה נשמרת מן המלחמה

"כי מן חם" - כי המה מבני חם היושבים שמה מימים קדמונים ולא היה מי מערער על ארצם להיות נשמרים מן המלחמה

מצודת ציון

"ידים" - מקומות כמו יד אבשלום (שמואל ב יח י)

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכתובים בשמות" - הם שובב וימלך וגו'

"את אהליהם" - רצה לומר יושבי האהלים

"המעונים" - שם אומה מעון

"עד היום הזה" - רצה לומר נחרמו ונאבדו משם עד היום הזה ולא חזרו לשם אף לאחר שגלו ישראל מארצם

"וישבו" - אז בעת שהחרימום ישבו במקומם כי מקום מרעה היא והוטב בעיניהם

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומהם" - וחוזר ומפרש מן בני שמעון

"בראשם" - המה היו הראשים להם

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את שארית הפלטה" - הנשארה מה שלא החרימם שאול ודוד שנאמר בו עד הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא) ועמלק הוא מבני אדום

"עד היום הזה" - כי חזרו לשבת שם כאשר שבו מבבל

מצודת ציון

"הפלטה" - ענין שיור כמו שריד ופליט (יהושע ח)