מצודות על איוב ד יט
<< | מצודות על איוב • פרק ד' • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר
אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם
יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃
מצודת דוד
"אף שוכני" - ומכ"ש שהוא שלם מבני אדם השוכנים בבתי חומר ר"ל בעולם השפל אשר יסוד מצבם הוא בעפר הארץ שהוא סבה לדכא אותם לפני הבלוי והרקבון המושל בהם לא כמלאכי מעלה השוכנים בעולם העליון אשר לא יקרה להם הבלוי וההפסד וכאומר הלא משכנות עולם השפל ומקריו המה סבות מונעות ההשגה והשלימות ולזה אינם אפילו כמלאכי מעלה וכ"ש הוא שמאד רחקו מערך שלימות המקום ב"ה ואיך יחשוב מי אשר יצדק אנוש מאלוה
מצודת ציון
"אף שוכני" - תחסר מלת כי וכאומר אף כי והוא ענין כ"ש כמו אף כי אש אכלתהו (יחזקאל טו)
"חומר" - טיט
"עש" - ענין הבלוי וההפסד כמו עששה מכעס (תהלים ו)