מפרשי רש"י על שמות ל ד
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ל' • פסוק ד' |
• א • ד • ט • יב • יג • יד • טז • יט • כ • כג • כט • לא • לד • לה • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה־לּ֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃
רש"י
"צלעותיו" - כאן הוא לשון זויות כתרגומו לפי שנא' על שני צדיו על שתי זויותיו שבשני צדיו
"והיה" - מעשה הטבעות האלה
"לבתים לבדים" - לכל בית תהיה הטבעת לבד
רש"י מנוקד ומעוצב
צַלְעוֹתָיו – כָּאן הוּא לְשׁוֹן זָוִיּוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ ["עַל תַּרְתֵּין זָוְיָתֵיהּ"]; לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל שְׁנֵי צִדָּיו", עַל שְׁתֵּי זָוִיּוֹתָיו שֶׁבִּשְׁנֵי צִדָּיו.
וְהָיָה – מַעֲשֵׂה הַטַּבָּעוֹת הָאֵלֶּה.
לְבָתִּים לְבַדִּים – בַּיִת תִּהְיֶה הַטַּבַּעַת לַבָּד.
מפרשי רש"י
[ב] והיה מעשה הטבעת וכו'. דאם לא כן 'והיו הטבעות' מיבעי ליה, שהרי שני טבעות היו, ולמה אמר "והיה" לשון יחיד, אלא פירושו 'והיה מעשה הטבעת', וקאי "והיה" לשון יחיד על המעשה של טבעת (כ"ה ברא"ם):
[ג] בית תהיה הטבעת לבד. ולא שיהיה פירושו שיהיו הטבעות לבתים ולבדים, שאין זה כן, אלא שהטבעות יהיו לבתים, והבתים יהיו בתים לבדים: