מפרשי רש"י על ויקרא כז יח
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ז • פסוק י"ח | >>
• ב • ג • ט • י • יא • יב • יז • יח • יט • כ • כה • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֒הוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃
רש"י
"ואם אחר היבל יקדיש" - וכן אם הקדישה משנת היובל ונשתהה ביד גזבר ובא זה לגאלה אחר היובל
"וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות" - כפי חשבון כיצד הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל הרי שקל לכל שנה ושקל יתר על כולן והשקל ארבעים ושמנה פנדיונין הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכולן ואמרו רבותינו שאותו פונדיון קלבון לפרוטרוט והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל
"ונגרע מערכך" - מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ – וְכֵן אִם הִקְדִּישָׁהּ מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל, וְנִשְׁתָּהָה בְּיַד גִּזְבָּר, וּבָא זֶה לְגָאֳלָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל.
וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת – כְּפִי חֶשְׁבּוֹן. כֵּיצַד? הֲרֵי קָצַב דָּמֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. הֲרֵי שֶׁקֶל לְכָל שָׁנָה, וְשֶׁקֶל יָתֵר בֵּין כֻּלָּן, וְהַשֶּׁקֶל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנִין, הֲרֵי סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְשָׁנָה. אֶלָּא שֶׁחָסֵר פּוּנְדְיוֹן אֶחָד לַכֻלָּן, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹתוֹ פּוּנְדְּיוֹן – קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט; וְהַבָּא לִגְאֹל, יִתֵּן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְכָל שָׁנָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל.
וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ – מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמִּשְּׁנַת הַיּוֹבֵל עַד שְׁנַת הַפִּדְיוֹן.
מפרשי רש"י
[ט] ונגרע מערכך מנין השנים שמשנות היובל עד שנות הפדיון. והקשה הרא"ם, אי הכי למה לי קרא, פשיטא, כיון דאמר "וחשב לו הכהן את השנים עד שנת היובל" אם כן ממילא מגרע מן השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון. ולא היה לו להקשות קושיא זאת, שכבר בתורת כהנים למדו מזה דלעולם גורעין השנים משנות היובל עד שנות הפדיון, שאף אם הקדישה מיד אחר היובל ושהתה ביד ההקדש עשר שנים, ולא נהנה ההקדש ממנו, והוה אמינא דתליא בשעה שהקדיש, וכיון דמיד אחר היובל הקדיש - יתן חמשים שקלים, קא משמע לן דהשנים שהם מן היובל עד שנת הפדיון נגרעים מן הערך, אף על גב דהקדישה מיד אחר היובל. ומה שפירש רש"י למעלה 'וכן אם הקדישה משנת היובל ושהתה ביד הגזבר וכו, מהאי קרא נפיק ליה, דאם לא כן מנא ליה לומר כך, שמא קרא כפשטיה דבהקדש תליא מילתא, שהיה לו לגאול מיד, אלא מהאי קרא דכתיב "ונגרע מערכך" נפיק ליה: