מפרשי רש"י על ויקרא יד יב
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ד • פסוק י"ב | >>
• ד • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • טז • כ • כא • כג • כח • לה • לו • לז • מ • מא • מג • מד • מו • מט • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֣בֶשׂ הָאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
רש"י
"והקריב אתו לאשם" - יקריבנו לתוך העזרה לשם אשם
"להניף" - שהוא טעון תנופה חי
"והניף אותם" - את האשם ואת הלוג
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם – יַקְרִיבֶנּוּ לְתוֹךְ הָעֲזָרָה לְשֵׁם אָשָׁם.
וְהֵנִיף – שֶׁהוּא טָעוּן תְּנוּפָה חַי (מנחות ס"ב ע"ב).
וְהֵנִיף אֹתָם – אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַלֹּג (ספרא שם,ז; מנחות ס"א ע"א).
מפרשי רש"י
[יג] יקרבנו לתוך העזרה כו'. לא סתם הקרבה למזבח, דהא כתיב אחריו (פסוק יג) "ושחט וגו'", אלא דהקרבה לתוך העזרה. ומפני שקשה למה הוצרך בקרבן זה הקרבה להקריבו לעזרה יותר מכל שאר [קרבנות], אמר (רש"י) 'כדי להניף אותו', מפני שהוא טעון תנופה חי, ולפיכך צריך להקריבו לעזרה לשם אשם. לאפוקי שאר קרבנות, דלא היה בהם תנופה כשהם חיים, בשחיטה לשם קרבן סגי, אבל זה דהיה בו תנופה כשהוא חי, היה צריך קודם זה הקרבה לעזרה לשם קרבן:
[יד] את האשם ואת הלוג. אבל אין לפרש "והניף אותם" על כל הקרבנות, שהם העולה והחטאת והאשם והמנחה והלוג השמן, שהרי לפני זה כתב "ואת לוג השמן והניף", אם כן לא קאי רק על לוג השמן דצריך תנופה, ומדכתיב "אותם" בלשון רבים, קאי נמי על האשם שלפני זה: