לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על ויקרא ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק ד' • פסוק ג' |
ב • ג • ה • ח • י • יב • יג • יח • כ • כב • כד • כה • כו • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', ג':

אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהֹוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃


רש"י

"אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם" - (ת"כ) מדרשו אינו חייב אלא בהעלם דבר עם שגגת מעשה כמו שנאמר לאשמת העם ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו ופשוטו לפי אגדה כשהכהן הגדול חוטא אשמת העם הוא זה שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם ונעשה מקולקל (ת"כ) יכול זקן ת"ל בן אי בן יכול קטן ת"ל פר הא כיצד זה פר בן ג'


רש"י מנוקד ומעוצב

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם – מִדְרָשׁוֹ: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶֹה (ספרא שם, פרק ב,א), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: לְאַשְׁמַת הָעָם – "וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשֹוּ" (להלן פסוק יג). וּפְשׁוּטוֹ לְפִי אַגָּדָה, כְּשֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל חוֹטֵא –אַשְׁמַת הָעָם הוּא זֶה, שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְנַעֲשָׂה מְקֻלְקָל (ויק"ר ה,ו).
פַּר – יָכוֹל זָקֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּן. אִי בֶּן, יָכוֹל קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר פַּר. הָא כֵּיצַד? זֶה פַּר בֶּן שָׁלֹשׁ (ספרא שם, פרק ג,א).

מפרשי רש"י

[ג] העלם דבר עם שגגת מעשה. פירוש, כמו שאין הציבור מביאים פר העלם דבר - אלא אם כן הסנהדרין שגגו בהוראה והצבור עשו על פיהם, הכי נמי אין הכהן המשיח מביא קרבן אלא אם כן טעה הוא בהוראה, ועשה הכהן מעשה על שגגתו. ובין הציבור ובין הכהן המשיח אינו מביא קרבן אלא אם כן היה הטעות בהוראה ששגגתו קרבן וזדונו כרת (הוריות דף ח.):

[ד] הא כיצד זה פר בן שלש. והא דקאמר 'אפילו זקן', אינו רוצה לומר זקן לגמרי, דכבר מיעטנהו לזקן מדכתיב (לעיל א, י) "מןהצאן" (רש"י שם), אלא זקן דהכא שהוא יותר משלש שנים - ואינו זקן להיות נפסל משום זקנתו, דאין זקן פסול להקרבה אלא אם כן כחוש מפני זקנתו: