מפרשי רש"י על דברים כט יז
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ט • פסוק י"ז | >>
• ג • ו • ט • י • יא • יב • יד • טו • יז • יח • כה • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
רש"י
"פן יש בכם וגו'" - לפיכך אני צריך להשביעכם
"פן יש בכם" - שמא יש בכם
"אשר לבבו פונה היום" - מלקבל עליו הברית
"שרש פרה ראש ולענה" - שרש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם
רש"י מנוקד ומעוצב
פֶּן יֵשׁ בָּכֶם – שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מִלְּקַבֵּל עָלָיו הַבְּרִית.
שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה – שֹׁרֶשׁ מְגַדֵּל עֵשֶׂב מַר כַּגִּידִין, שֶׁהֵם מָרִים; כְּלוֹמַר: מַפְרֶה וּמַרְבֶּה רֶשַׁע בְּקִרְבְּכֶם.
מפרשי רש"י
[יא] שמא יש בכם. נראה שרוצה לומר שאין פירוש "פן" כמו "פן יפתה לבבכם" (לעיל יא, טז), דשם פירושו דלמא יפתה לבבכם - לא יהיה כך. אבל כאן פירושו שהוא לשון שמא, כלומר שיש לחוש, וספק שמא יש בכם אשר לבבו פונה היום וגו':
ופירש הרא"ם, כי רוב המעיינים טעו ופירשו כי זה "פן יש בכם" הראשון, מפני שראו כתוב אחריו (ברש"י) "אשר לבבו פונה היום", וזהו אחר "פן יש בכם" הראשון. והוא שבוש גמור, דאם כן למה חוזר ופירש "פן יש בכם" 'שמא יש בכם', והלא כבר פירש למעלה (רש"י פסוק טו) פן יש בכם 'שמא השיא לב אחד מכם אותו ללכת וגו. ועוד, איך פירש אותו כאן "אשר לבבו פונה היום" 'מלקבל הברית', ולעיל פירש (שם) דשמא השיא לב אחד ללכת אחרי עבודה זרה. ועוד, דאיך אפשר לפרש "אשר לבבו פונה" מלקבל הברית, והכתוב מכחישו, שאמר "מעם ה' ללכת אחרי אלקים אחרים". ולפיכך "פן יש בכם" הוא השני, ומה שאמר 'לבבו פונה' הוא לשון רש"י, כי רצה לפרש מה שכתב פעם אחרת "פן יש בכם" פעם שנית, מפני כי הראשון מדבר בעבודה זרה, והשני בקבלת הברית. כך פירש הרא"ם:
ואני אומר כי המעיינים לא טעו כלל, וכל קושיותיו אינם קושיא כלל; כי לעיל שפירש (רש"י פסוק טו) 'שמא השיא לב אחד מכם', אין פירושו של "פן יש בכם", אבל הוא פירוש למה הזכיר כאן הכתוב "ותראו את שקוציהם". וקאמר דכך פירושו, ותראו את שקוציהם, ושמא השיא לב אחד מכם. וזה פירש אותו קודם "פן יש בכם", ואיך נאמר שהוא פירוש של "פן יש בכם". ומפני שלא פירש את המלה "פן יש בכם", פירש 'שמא יש בכם' כאן (רש"י פסוק יז), שכל הכתובים מפרש אותם כאן. ומה שהקשה, דלעיל (רש"י פסוק טו) פירש אותו "פן יש בכם" שרוצה לעבוד עבודה זרה, וכאן פירש אותו "פן יש בכם" פונה לבבו מלקבל הברית. דלעיל, מפני שלא היה צריך רק לחבר הפסוקים ביחד, ואיך הכתובים מקושרים, [ד]"כי אתם ידעתם" הוא נתינת טעם למעלה, די לו בזה הפירוש, דכך הוא מחובר למעלה "כי אתם וגו' פן יש בכם" הא, ולפיכך אני צריך כך להשביעכם. וכאן מפני שמדקדק בלשון "אשר לבבו פונה היום", ולמה קאמר "היום", והוי ליה למכתב ולומר 'אשר לבבו פונה', לכך הוצרך לומר "אשר לבבו פונה היום", ולא ירצה לקבל הברית. והא דקאמר לעיל (שם) 'לפיכך אני צריך להשביעכם', היינו להשביע אתכם בשבועת האלה, דשמא יש בכם שפונה לבבו מלקבל הברית, לכך אני משביע אתכם באלה, כמו שמפרש אחריו. ופירוש פשוט הוא, דאיך יתכן לומר ולפרש "אשר לבבו פונה היום" על עבודה זרה, דאם כן "היום" למה לי. ונכון הוא זה, ולא טעו כלל: