לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על בראשית לא כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק ל"א • פסוק כ"ג |
ג • ז • י • יג • יד • טז • יז • יט • כג • כו • לב • לג • לח • לט • מב • מג • מו • מט • נב • נד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"א, כ"ג:

וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃


רש"י

"את אחיו" - קרוביו

"דרך שבעת ימים" - כל אותן שלשה ימים שהלך המגיד להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו נמצא יעקב רחוק מלבן ששה ימים ובשביעי השיגו לבן למדנו שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים הלך לבן ביום אחד (שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים ולא נאמר וירדוף אחריו ז' ימים)


רש"י מנוקד ומעוצב

אֶת אֶחָיו – קְרוֹבָיו.
דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים – כָּל אוֹתָן שְׁלֹשָה יָמִים שֶׁהָלַךְ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד לְלָבָן, הָלַךְ יַעֲקֹב לְדַרְכּוֹ, נִמְצָא יַעֲקֹב רָחוֹק מִלָּבָן שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי הִשִּׂיגוֹ לָבָן; לָמַדְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים, הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד [שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא נֶאֱמַר "וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו שִׁבְעַת יָמִים"] (ב"ר עד,ו).

מפרשי רש"י

[יא] ובשביעי השיגו. אף על גב דביום ד' היה כשהגיעו, כי לא יצא יעקב רק מביתו, ולא היה כאן רק מהלך ד' ימים שהלך יעקב, רק אל לבן היה מהלך ז' ימים, דהיה רחוק מביתו ג' ימים אצל הצאן שביד בניו, יש לפרש 'יום הז שיצא לבן מביתו, כי לבן הלך ג' ימים לצאנו, ואז הלך יעקב מיד, דודאי לא היה ממתין יעקב עד איזה ימים - דשמא בתוך כך יחזור לבן, ועוד דכתיב (פסוק כב) "ויגד ללבן ביום השלישי", וכל שלשה ימים אלו הלך יעקב בהם, ונמצא כי לבן היה מהלך ג' ימים לגזז את הצאן, ויעקב הלך מהלך שלשה ימים גם כן, נמצא שהם רחוקים ו' ימים, וביום הג' להליכת יעקב נודע לו שברח יעקב ורדף אחריו, נמצא כי הלך לבן ביום אחד מה שהלך יעקב בשבעה ימים. אף על גב דלא הלך יעקב כי אם ד' ימים, מכל מקום הך הליכה - הרחקה מלבן קאמר, כלומר מה שהיה יעקב מתרחק ממנו בז' ימים כמו שאמרנו, דכל ג' ימים דהלך לבן לגזוז צאנו - היה יעקב מתרחק ממנו:

ויש לפרש גם כן מה שאמר 'מה שהלך יעקב בז' ימים' פירוש אילו היה יעקב במקום שהיה לבן גוזז הצאן היה הולך ז' ימים, וכך פירש הרא"ם. והראשון יותר נראה, כי הליכה דהכא - הריחוק, שכל דבר שיתרחק זה מזה נקרא 'הליכה':

ואם תאמר ומנא ליה דהיה עדר לבן שלשת ימים רחוק לצד אחר, כגון שהלך יעקב לדרום ולבן היה לצד צפון, שמא לא היה לבן רק למזרח, דהשתא לא היה צריך לומר שהיה רודף שבעה ימים ביום אחד, ויש לומר חדא - דלקח אחיו עמו, ואיך מצא את אחיו כאשר גזז את צאנו, אלא שחזר לביתו קודם. ועוד - אם לא היה צאן לבן אל צד אחר לגמרי - מה בא הכתוב (פסוק כב) לומר כי הוגד ללבן ביום השלישי, אם בא לומר הכתוב דכבר הלך יעקב מביתו ג' ימים והיה רחוק ממנו, אכתי לא ידעינן, דאפשר שלא היה לבן ממנו רק יום אחד אם היו הצאן לאותו הצד שהלך יעקב, אלא על כרחך לא היה לבן רק לצד אחר לגמרי של הליכת יעקב, והשתא אתי שפיר "ויוגד ללבן ביום השלישי" (שם), ובאותו זמן היה יעקב רחוק ו' ימים: