מפרשי רש"י על בראשית ה א
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ה' • פסוק א' | >>
• א • ב • כח • כט • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זֶ֣ה סֵ֔פֶר[1] תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
רש"י
"זה ספר תולדות אדם" - זו היא ספירת תולדות אדם ומדרשי אגדה יש רבים
"ביום ברוא וגו'" - מגיד שביום שנברא הוליד
רש"י מנוקד ומעוצב
זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם – זוֹ הִיא סְפִירַת תּוֹלְדוֹת אָדָם, וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים.
בְּיוֹם בְּרֹא... – מַגִּיד שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הוֹלִיד (בראשית רבה כד).
מפרשי רש"י
[א] ומגיד ביום וכו'. בב"ר (ר' כד, ז). דאם לא כן למה צריך למכתב "ביום ברא אלקים את אדם". אך קשה שהרי כתב לך (פסוק ב) "זכר ונקיבה בראם וגו'", ואם כן קאי "ביום ברא אלקים" על "זכר ונקיבה בראם", ומנלן לומר שביום שנבראו הולידו, והרא"ם פירש ד"ביום ברא אלקים את האדם" דבוק עם "זה ספר תולדות אדם" הכתוב לפניו, וכן פירושו - "זה ספר תולדות - ביום ברא אלקים את האדם", ולמדך ביום שנברא הוליד. ועדיין קשה מנא לן ד"ביום ברא אלקים" דבוק אל "ספר תולדות אדם", ויראה דלא יתכן לומר כמשמעו "ביום ברא אלקים את האדם וגו' זכר ונקיבה", דאם כן למה יכתוב "ביום ברא אלקים", דפשיטא ביום שבראם - זכר ונקיבה בראם, דאיך יעלה על דעתך שקודם יום הבראם או אחר הבראם זכר ונקיבה בראם, והוי למכתב 'זה ספר תולדות אדם זכר ונקיבה ברא אותם וגו, אלא דפרושו "זה ספר תולדות אדם ביום ברא אלקים אדם", כלומר שהולידו ביום ברא אלהים את האדם:
- ^ בספרי תימן סֵ֔פֶר בסמ"ך גדולה