מפרשי רש"י על במדבר יח ל
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק י"ח • פסוק ל' |
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יח • כ • כג • כד • כז • כח • כט • ל • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב׃
רש"י
"בהרימכם את חלבו ממנו" - לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו
"ונחשב" - המותר ללוים חולין גמורין
"כתבואת גרן" - לישראל שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנא' כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה יכול יהא כולו אסור ת"ל ונחשב ללוים כתבואת גרן מה של ישראל חולין אף של לוי חולין
רש"י מנוקד ומעוצב
בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ – לְאַחַר שֶׁתָּרִימוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב הַמּוֹתָר לַלְוִיִּם חֻלִּין גְּמוּרִין, כִּתְבוּאַת גֹּרֶן לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה" (לעיל פסוק כד), יָכוֹל יְהֵא כֻּלּוֹ אָסוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן"; מַה שֶּׁל יִשְׂרָאֵל חֻלִּין, אַף שֶׁל לֵוִי חֻלִּין (ספרי קכב).
מפרשי רש"י
[כו] לאחר שתרימו תרומת מעשר וכו'. פירוש, דהאי "חלבו" - דאיירי בתרומת מעשר (רש"י כאן) - בא ללמוד שהמותר מותר לזרים, שלא תאמר כשם שתרומה שהיא נתנה לכהנים אסורה לזרים (ויקרא כ"ב, י'), כן המעשר אסור לזרים. ומה שפירש (רש"י) 'לאחר שתרימו תרומת מעשר', אין כוונת הרב שנפרש בי"ת של "בהרימכם" 'לאחר' כמו שהבין הרא"ם דברי רש"י, שמעולם לא כוון לו, אלא פירושו כמשמעו - כאשר אתם מרימים את חלבו, דהוא תרומת מעשר, אז ונחשב לכם המותר חולין. והבי"ת הוא כמו "באכלכם מלחם הארץ" (לעיל טו, יט). אלא מפני שהלשון משמע שנעשה חולין בהרימכם חלבו, פירש (רש"י) שאין הכתוב רצה לומר על שעת הרמה, שלא נעשה חולין בשעת הרמה, אלא כוונת הכתוב שלאחר שתרימו נחשב חולין וכו':