מפרשי רש"י על במדבר ד כה
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק ד' • פסוק כ"ה | >>
• ב • ד • ה • ט • י • יב • יג • טו • טז • כב • כה • כו • כז • לב • מז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה וְאֶ֨ת־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
רש"י
"את יריעת המשכן" - עשר התחתונות
"ואת אהל מועד" - יריעות עזים העשויות לאהל עליו
"מכסהו" - עורות אילים מאדמים
"מסך פתח" - וילון המזרחי
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן – עֶשֶׂר הַתַּחְתּוֹנוֹת.
וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד – יְרִיעוֹת עִזִּים הָעֲשׂוּיוֹת לְאֹהֶל עָלָיו.
מִכְסֵהוּ – עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים.
מָסַךְ פֶּתַח – וִילוֹן הַמִּזְרָחִי.
מפרשי רש"י
[יד] עשר תחתונות. דיריעות עזים ליכא למימר, דהא כתיב אחריו "ואת אהל מועד", דהיינו יריעות עזים:
[טו] עורות אלים מאדמים. ובפרשת במדבר (לעיל ג, כה) פירש רש"י על "מכסהו" 'עורות אלים ועורות תחשים', שכאן אין לכלול (אותם) בשם "מכסה" עורות תחשים גם כן, דהא כתיב אחריו "ומכסה התחש". ואם תאמר, מאי שנא כאן שלא כללה התורה שניהם בשם "מכסה" כמו בפרשת במדבר (שם), ויש לומר, דהכי שאני, כיון דבפריקה איירי איך היו נושאין, והיו כל אחד בפני עצמו. אבל בפרשת במדבר שהכתוב מדבר איך היו שומרים, ועל מה היו ממונים, כלל שניהם בשם "מכסה", דשניהם ביחד היו מכסים על המשכן, ושם "מכסה" אחד להם כאשר היו על המשכן, אבל כשהיה כל אחד בפני עצמו, נקרא כל אחד בשם בפני עצמו:
[טז] וילון המזרחי. לא היריעה שהיתה כפולה לפני פתח המזרחי (שמות כ"ו, ט'), שאותה היריעה היתה מחוברת בשאר יריעות הפרוסות על משכן (שם), ואין לה שם בפני עצמו: