מפרשי רש"י על במדבר ד יג
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק ד' • פסוק י"ג |
• ב • ד • ה • ט • י • יב • יג • טו • טז • כב • כה • כו • כז • לב • מז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃
רש"י
"ודשנו את המזבח" - מזבח הנחשת
"ודשנו" - יטלו את הדשן מעליו
"ופרשו עליו בגד ארגמן" - (יומא כא) ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות ואינה שורפתו שהיו כופין עליה פסכתר (עירובין קד) של נחשת
רש"י מנוקד ומעוצב
וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ – מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת.
וְדִשְּׁנוּ – יִטְּלוּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעָלָיו.
וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן – וְאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם רְבוּצָה תַּחַת הַבֶּגֶד כָּאֲרִי (יומא כ"א ע"ב) בִּשְׁעַת הַמַּסָּעוֹת, וְאֵינָהּ שׂוֹרַפְתּוֹ, שֶׁהָיוּ כּוֹפִין עָלֶיהָ פְּסַכְתָּר שֶׁל נְחֹשֶׁת (ספרא צו, פרק ב,י; במ"ר ד,יז).
מפרשי רש"י
[ז] מזבח הנחושת. דאי מזבח הזהב, כבר נאמר (ר' פסוק יא) "ופרשו בגד תכלת וכסו אותו" (כ"ה ברא"ם):
[ח] יטלו את הדשן. לא שיהיו נותנים דשן עליו כפי משמעות "ודשנו", אלא יטלו הדשן:
[ט] רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות. פירוש, אף בשעת המסעות לא זזה האש ממקומו על ידי המסע, אלא היה כארי רבוץ ומונח, לא כדרך שאר אש שהוא מתנענע ממקום למקום אפילו שלא על ידי מסע, כל שכן על ידי מסע שהוא קופץ ודולג, זה לא עשה כן, אלא היה רובץ כארי. שאם לא היה רובץ על מקומו לא היה מועיל כפיית פסכתר עליו, כדרך האש שהוא יוצא בכח, אבל השתא שהיה רובץ כארי היה נשאר על מקומו, ולא זז משם:
ומה שהיה כארי רובץ דוקא בצורה זאת, ובמקדש שני אמרינן שהיה רובץ ככלב, כדאמרינן בשלהי פרק קמא דיומא (דף כא:), יש לפרש לפי שהארי יותר רובץ בחוזק מן הכלב, כן האש שהיה במשכן ובמקדש ראשון היה בכח נדבק למטה, ואינו זז משם. אבל במקדש השני לא היה הרביצה מן האש של מעלה בכח גדול אצלינו, אלא היה ככלב, לפי שלא היה קדושה העליונה רובץ אצלינו כל כך בדביקות גמור, ולפיכך מדמה אותה לרביצת הכלב, ובמקדש ראשון לרביצת הארי, שנאמר אצלו (ר' להלן כד, ט) "כרע שכב כארי מי יקימנו". ומפני שהקדושה במקדש הראשון היה בו בדביקות יותר, לא סרה הקדושה עד אחר שעברו עבירות הרבה מאוד. ולא כן בבית מקדש שני, שלא עשו כל כך חטאים, ונחרב הבית:
ויש בזה עוד דבר נסתר מאוד, לפי שמקדש ראשון נקרא "אריאל" על שם ארי, והיה אש שלמעלה דומה לארי, כי מקדש ראשון בשביל זכות אברהם, ולפיכך היה האש דומה לארי, שהוא לימין מן המרכבה (יחזקאל א', י'). אבל מקדש שני שהיה בשביל זכות יצחק, היה האש לשם דומה לכלב הנמשך מצד השמאל. ובית הג', שיבנה במהרה בימינו, הוא בזכות יעקב. ופירוש הזה הוא אמת למבין. והבן למה היה מקדש שני חסר אורים ותומים הארון ושכינה ואש ולוחות (יומא דף כא:), [ד]כולם הם נמשכים מן האור, ויצחק כהו עיניו (בראשית כ"ז, א'):