מערכת האלוהות/ב
מערכת האלוהות - פרק ב[עריכה]
"מערכת האחדות" הם השלילות הנאותות לשלול מן האלוקות לשלימות אחדותו, ואיך יתנהג השולל בהם, והוא שצריך כל בעל דתנו להאמין בענין האלוקות שהוא אחד ומיוחד ביחוד גמור כאשר יתבאר.
ומאמר הראשונים בענין היחוד הוא מאמר אחדות שלימה. ומאמרם זה יחייב לכל שלם באמונת היחוד לשלול ממנו ג' שלילות מודעות לכל משכיל בענין היחוד והם: גשמות, ופירוד ושינוי. ושלילת הגשמות הוא שהאלוק אינו מוגבל ואינו גוף ולא כח בגוף, וכלל השלילה שאינו מוגבל לא במקום ולא בזמן. אבל היה הוה ויהיה.
וזהו שאמר (חסר כאן מה שחלק עליו הר' יצחק ז"ל) הכתוב וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו (ד"ה ב יח). וכי יש ימין או שמאל להקב"ה? אלא אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה והכל לפי מעשה התחתונים כאשר יתבאר למטה ויתבונן עיקרו בעבודת הטעם. ושלילת הפירוד הוא כאשר ראוי להאמין שהוא שכל גמור. וכן ראוי להאמין שהשכל גמור אינו שכל נפרד כמו שכל המלאכים, אף על פי שהמלאכים נפרדים מחומר אינם נפרדים מרצון. אבל נאמין כי הוא שכל שלם מיוחד ביחוד גמור עד אין קץ ותכלית לשלמות אחדותו. ושלילת השינוי היא כוללת ב' עניינים: שינוי מחשבה ושינוי פעולה. ענין שינוי מחשבה הוא מה שיורו מקצת הפסוקים לפי פשטם בשם ית'. שינוי מחשבה בענין הבריאה. ונמצא כזה עוד לרז"ל באגדות ובמדרשים הנאמרים על הבריאה, כמו האגדה [חולין ס:] שאמרה ירח לפני הקב"ה וכו'. וכמו שאמרה שבת [ב"ר יא, ח] לכולם נתת וכו'. וכמו [ב"ר ג, ז] דין הניין לי ודין לאו הניין לי. וכמו [ב"ר ח, ד] שתף מידת רחמים עם מדת הדין. וכיוצא בהם אשר עבודת ביאורם ביתר הלשכות.
וענין שינוי פעולה נחלק לב' ענינים: האחד הנהגה והשני שמות. וענין ההנהגה הוא שיורום הכתובים בהנהגת השם יתברך בעולם השפל, כי לעתים דן ולעתים מרחם, או בכללים או בפרטים, וכאלו מתנחם מהרע אל הטוב או הפכו או במקום אחד או בענין הרבים או בענין היחיד. וענין שינוי השמות הוא מה שנמצא שמותיו מהם יורו על הרחמים ומהם על דין, וכאלו נחלק ומשתנה משמותיו.
ושלש השלילות האלו כולם נכללות במאמר אחדות שלימה. וכלל אמונת האחדות בשלמות הוא שאיננו גוף ולא כח בגוף, רוצה לומר שהגופים כחם פעמים בכח ופעמים בפעל, אבל השם יתברך לעולם כחו בפועל, ולא שכל נפרד ולא ישתנה ממחשבה אל מחשבה, ולא מפעולה לפעולה ולא מהנהגה להנהגה, ושהוא שכל שלם ופשוט מיוחד בכל חלקי שמותיו וכל חלקי מדותיו. ושינוי פעולה אשר מצד ההנהגה אינה כי אם מצד המקבלים, כי ההולך בתומו וביושרו שומר בית קבולו הטוב הנגזר מאת האל ית'. והמסלף דרכו ומפקיר עצמו להתרחק מן הטוב הנגזר מאת האלקים מקבל ההיפך הנגזר גם מאתו יתברך. אך מצד האל ית' אין דבר רע וטמא יורד מן השמים כי הוא פשוט והנהגותיו פשוטות, דומה למה שארז"ל [ע"ז ג:]: לעתיד לבוא הב"ה מוציא חמה מנרתיקה. והצדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים והרשעים מהפכים מדת דין למדת הרחמים, כי צדקת הצדיק חסד וברכה אליו ולשכניו ולדורו. ורשעת הרשע משפט ודין וקללה אליו ולשכניו ולדורו, וגמול ידיו יעשה להם.
ועל הדרך הזה הוא ענין שינוי השמות. אע"פ שאמרו בכל מקום שנאמר אלקים זו מדת הדין ובכל מקום שנאמר יי' זו מדת רחמים, איננו ענין היותו ית' נחלק בשמותיו, אך השמות האלה מורים במקומם על ההשגחה, הטובה היתה מאתו אם רעה, רוצה לומר אם נגזר מאתו על ברואיו לקבל הטוב בזכותם או ההיפך ברשעם. ועל הצד השוה שבהם, רוצה לומר במדות ה' אמר הכתוב הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. יאמר כי פעולת צור עולמים תמימה והוא בעצמו צדיק וישר בכל דרכיו, כלומר תמים ופשוט בכל מדותיו. ואחר שהוא פשוט בכל דרכיו תורה מלת "אין עול" על התגמול שהוא מצד השכל. וכן על צד השוה שבשמות, תמצא פעמים בפסוק הרחמים שם אלקים המורה על הדין או שם של אדנ"י, ואף כי עניינה מורה על הדין כמו שזכרנו, כל מקום שנאמר יי' אלקים זו מדת הדין. ואמרו עוד אין אלקים אלא דיין. וכן שם של אדנ"י הוא לשון אדנות המורה על דין, כאשר ידוע לבעלי העבודה בהיות "דן" בין אל"ף יו"ד (כלומר בין האות אל"ף לאות יו"ד בשם אדנ"י נמצא המילה דן). וכן פעמים תמצא בפסוקי הזעם שם בן ד' המורה באותיותיו על הרחמים, וכמו שאמרו כל מקום שנאמר יי' זו מדת רחמים, ויתבונן זה בעבודת הריסה. ובאנשי סדום (בראשית יח, כ), ואין זה צריך עומק גדול למשכיל בענין, כי בהיות אדם צדיק נותן הדין היות טוב לו ולמה יצא מעוקל משפטו. ובהיות רשע רחמים וראוי הוא לכלותו ולדונו. אמנם עמקי הדברים לבעלי העבודה הם מסורים, ויתבונן זה בעבודת הטעם ובעבודת ההריסה עם מה שאבאר הענין בעבודה ההריסה.
ועל הדרך הזה שביארנו כל המדבר בעניני יי' ית' אין ראוי לקבוע לו לא בשמותיו ולא במדותיו לא שם קבוע ולא מדה קבועה, רוצה לומר שיאמר שם האל מורה על רחמים ולא על דין. וזה על דין ולא על רחמים. וכן מדה זו רחמים ולא דין או ההפך, כי הצד השוה שבהם בכולם בין בשמותיו בין במדותיו כי המה ההשגחות וההנהגות המיוחדות והכלולות בשם ית' פשוטות הם, וההפכים הנראים מצד המקבלים הם. הנה נתבאר שינוי פעולה הכולל הנהגה ושמות, ואיך יתנהג בהם המדבר.
פירוש החייט - פרק ב[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פירוש לא נודע שם מחברו - פרק ב[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.