קטגוריה:מלכים א כא יד
וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת.
וַיִּשְׁלְחוּ אֶל אִיזֶבֶל לֵאמֹר סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת.
וַֽיִּשְׁלְח֖וּ אֶל־אִיזֶ֣בֶל לֵאמֹ֑ר סֻקַּ֥ל נָב֖וֹת וַיָּמֹֽת׃
וַֽיִּשְׁלְח֖וּ וַֽ - ו' החיבור
יִּשְׁלְח֖וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3mp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אִיזֶ֣בֶל אִיזֶ֣בֶל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 348
מורפ': HNp לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc סֻקַּ֥ל סֻקַּ֥ל - פועל, פועל (Pu'al), עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5619
מורפ': HVPp3ms נָב֖וֹת נָב֖וֹת - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5022
מורפ': HNp וַיָּמֹֽת וַ - ו' החיבור
יָּמֹֽת - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4191
מורפ': HC/Vqw3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַֽיִּשְׁלְח֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־אִיזֶ֣בֶל מונח (משרת, דרגא 5) לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
סֻקַּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) נָב֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
וַיָּמֹֽת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית