מלבי"ם על תהלים קט יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ק"ט • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ק"ט, י"ז:

וַיֶּאֱהַ֣ב קְ֭לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ
  וְֽלֹא־חָפֵ֥ץ בִּ֝בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃



"ויאהב", וחוץ מזה "אהב קללה" שהיא הקללה הנזכר שקלל אותו בדיני שמים, לכן "ותבואהו" תבא הקללה עליו, והגם שאנכי אשיג ברכה תחת קללתו לא יהיה לו חלק בה, כי הוא לא "חפץ בברכה לכן ותרחק ממנו":

ביאור המילות

(יז-יט) "ותבואהו". ר"ל הקללה כבר באתהו, וכבר לבש קללה כמדו, ואבקש שיהיה לו כבגד יעטה, שבאשר עד עתה הקללה נסתרת בקרבו תצא ותתפרסם.

"ומד". הם הבגדים שעשוים למדת האדם, ובגד כולל כל הבגדים ועוטה הוא שמתעטף מלמעלה ויצדק על המעיל לא על הבגד (ישעיה נ"ט י"ז ס"א י'), רק ר"ל שיתהוה כבגד שהוא ארוך ממדתו עד שיעטה בו מלמעלה, ומזח הוא החגור שחוגרים על בגדים הארוכים, כמ"ש (כ"ג י'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.