מלבי"ם על תהלים צ ז
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק צ' • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ
וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃
"כי כלינו", אחר שהציע כי האל הוא מעון הנשמות לעולם, ממנו באו ואליו ישובון, התחיל להתאונן על קיצור חיי האדם, אשר לא יספיקו לו להשלים את התכלית אשר עבורו נשלח ממעונו לעולם הזה, והנה קיצור חיי האדם יהיה על שני פנים,
- א) ע"י עונש על חטא פרטי,
- ב) ע"י עונש הכללי נשגזר מיתה על אדם וזרעו, ועל שני אלה יתלונן פה, נגד העונש הפרטי אומר "כי כלינו באפך", אם כלינו ע"י האף שיש לך על חטאים שחטאנו, "ובחמתך נבהלנו", יש הבדל בין אף ובין חמה, שאף הוא הקצף הגלוי, וחמה הוא הכעס השמור בלב, ור"ל חוץ ממה שכלינו ע"י אפך הגלוי, עוד נבהלנו ע"י החמה הצפונה, ומפרש נגד מ"ש "כי כלינו באפך".
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על תהלים · צ ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.