מלבי"ם על תהלים צ ג

<< | מלבי"ם על תהלים • פרק צ' • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

תהלים צ', ג':

תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א
  וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵֽי־אָדָֽם׃

"תשב", כמו שהיית מעון הרוחות מאז, כן בעת "תשב אנוש עד דכא", שהגוף יאפסו כחותיו עד שידכא וישוב אל האפס, בזה "תאמר שובו בני אדם", תצוה לבני אדם שישובו מן חיי החומר אל מעונם ששכנו שם בתחלה, והוא שישובו אליך אל, שבך שכנו מעולם ועד עולם:

ביאור המילות

"עד דכא". מציין דכא כמקום מופשט שלשם ישוב האנוש, ותאמר שובו אל מקומכם בתחלה. אל המעון שהוא האל:

 

<< · מלבי"ם על תהלים · צ ג · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.