מלבי"ם על תהלים צז ה
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק צ"ז • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה
מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
"הרים", מצייר כי בצאת הברקים האלה שלוחי השגחתו מן הענן והערפל אשר שם האלהים המשגיח, ויגיעו אל ראשי "ההרים, ימסו כדונג" מפני האש, ואז יכירו כולם כי זה "מלפני ה'", לא מפני האלילים.
"מלפני אדון כל הארץ", ור"ל כי בעלי הצאב"א ייחסו כל תולדות הטבע לבני אלים, שיחסו להם כח אלהות והיו מיחדים לכל כח טבעי אליל מיוחד מושל עליו וכן לכל מדינה ואקלים אדון אחר שהוא כוכב מיוחד המשפיע שם, וכאלו הארץ יש לה אדונים רבים, שכ"א עושה ופועל במקומו ועל מה שהוא ממונה עליו, אבל עתה יראו שהברקים והמסת ההרים אינו בא ע"י האלילים וטבעיים, רק "מלפני ה'", ולא בחלק אחד מן הארץ, רק "מלפני אדון כל הארץ":
<< · מלבי"ם על תהלים · צז ה · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.