לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים עא ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ע"א • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ע"א, ג':

הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא
  תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי
    כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃



"היה לי", כי בנעוריו היה לו לצור מעון כנ"ל סי' ל"א שבקש שם היה לי לצור מעון, א"כ ראוי שאבא בצור מעון הזה תמיד וגם עתה אשגב בו, כי "לבא תמיד צוית", הציווי שלך היה שאל הצור הזה אבא תמיד למען "תושיעני" בו, כי לא צויתני לבא רק לפי שעה רק לעולם "כי סלעי ומצודתי אתה", ע"כ הקדמת המזמור שחזר הדברים שדבר בימי נעוריו כשברח מפני שאול, עתה מתחיל תפלתו ביחוד:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.