מלבי"ם על תהלים ע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · ע · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


" למנצח", קאפיטול זה הוא העתק של סופי החרוזים של סי' מ', וכן התחלת הסימן שאחר זה הוא עצמו התחלת סי' ל"א, כי מזמור זה (שכולל סי' ע' וסי' ע"א) התפלל בברחו מפני אבשלום כי מבואר מדברי המזמור שהתפלל אותו לעת זקנתו, והזכיר שה' עשה עמו נפלאות מנעוריו, ומבקש בל יעזבהו לעת זקנה, לכן צירף אל מזמור זה הסיום של סי' מ' שאמר על נס שנעשה לו בנעוריו בברחו מפני שאול, כאומר שגם עתה צריך הוא לנס כזה, וז"ש "לדוד להזכיר", שמזכיר עתה ראשונות שלא ירף ידו ממנו גם עתה, ואחריו לקח שלשה חרוזים ממזמור ל"א שהתפלל ג"כ בברחו מפני שאול וישב במדבר, כי גם עתה ברח אל המדבר:


 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלהים להצילני", מן הבאים להרגני, "לעזרתי חושה" מיתר רעות:


ביאור המילות

"חושה". נמשך גם על להצילני:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יבושו מבקשי נפשי" להרגני, "יסוגו חפצי רעתי" בלב:


ביאור המילות

"יבשו ויחפרו". התבאר (בסי' מ'):

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישובו" אלה שמביישים אותי להוציא עלי דבה "ואומרים האח" שמעידים שהם ראו ממני דברים רעים "ישובו אחור על עקב בשתם":


 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישישו כל מבקשיך" בשיראו שאתה מושיע חוסים "ואוהבי תשועתך יאמרו תמיד יגדל ה'" ע"י שיוסיף לעשות נסים חדשים, ועמ"ש בזה למעלה סי' מ' שם בארתיו:


 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואני" מצטרף תמיד לישועה, כי "אני עני ואביון", לכן "חושה לי ואל תאחר" את הזמן הצריך לישועה: