מלבי"ם על תהלים מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · מג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שפטני, (חלק ג')" עתה יתפלל על הגלות עצמו, הלא ראוי כי "תשפטני אלהים ותריב ריבי מגוי לא חסיד", שאין בהם הכנה אל החסד כלל, כי טבעם מתנגד אל החסד בין אדם לחבירו, ובענין האמונות ודעות נמצאו בהם "איש מרמה ועולה", הם הפילוסופים המעוולים הנכחה וכן הבונים הקישים מתעים ומופתי ההטעיה במרמה להכחיש את האמונות האמתיות, "תפלטני" בל אכשל ואמשך אחר טענותיהם וחקירותיהם המזויפות להכחיש עקרי האמונה:


ביאור המילות

"שפטני, וריבה ריבי". שתהיה השופט והבע"ד.

"ועולה". עמ"ש ישעיה (סי' כ"ו):

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אתה אלהי מעזי למה זנחתני", למעלה אמר אומרה "לאל סלעי למה שכחתני", ששם מדבר מן ההנהגה הנסיית שזה קרא אל סלעי וזה שכח לגמרי, אבל פה מדבר מן ההגנה מן האויב שזה יוכל להיות גם ע"פ הטבע, וזה קרא אלהי מעוזי, וזה לא שכח לגמרי רק זנח לפי שעה, כמ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו', "ולמה קודר אתהלך בלחץ אויב" ע"י קושי השעבוד:


 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שלח אורך", כי הגאולה תהיה,

  • א) ע"י התגלות אור ה' נביאיו חשך, כמ"ש קומי אורי כי בא אורך, ועז"א "שלח אורך",
  • ב) ע"י ההבטחה שהבטיח ה' ע"י נביאיו, ועז"א "ואמתך" שהוא לאמת הבטחתו, ושני אלה "המה ינחוני" מן הגולה, "ויביאוני אל הר קדשך" שהוא הקיבוץ לציון, "ואל משכונותיך" שהוא בנין בית הבחירה:


 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואבואה", ר"ל רק אל ההבאה לשם שנדחי ישראל יכנס צריך אני עזר ותשועה, אבל כשאהיה שם "אבוא" בעצמי "אל מזבח אלהים" להקריב קרבנותיו, ואבוא "אל אל" לראות פני ה' ע"י שהוא "שמחת גילי" ושם "אודך בכנור אלהים אלהי":


ביאור המילות

"שמחת גילי". הגיל על דבר מתחדש, והשמחה התמידית שישאר אח"ז נקרא שמחה (כנ"ל כ"א ב'), ושמחה זו הוא האל, שבו ישמח לבנו:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה תשתוחחי", גם ע"ז משיב, שהדבר תלוי באלהים ובעת רצון, וצריך ליחל לאלהים כי בודאי יקיים הבטחתו: