מלבי"ם על תהלים לז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ל"ז • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ל"ז, י"ד:

חֶ֤רֶב ׀ פָּ֥תְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָרְכ֢וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם
  לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן
    לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃



(יד-טו) "חרב פתחו רשעים", שלא לבד שזמם על הצדיק במחשבה כי גם "פתחו את החרב ודרכו קשתם", ומפרש "שדרכו קשתם להפיל עני ואביון, ופתחו חרבם לטבוח ישרי דרך" שאת עוברי דרך שרוצים לגזול ממונם יהרגו בחרב מקרוב ואת העני שאין להם מה לגזול ממנו יהרגו בחץ מרחוק, ור"ל הגם שפתחו חרב וה' ישחק להם, הוא כי ראה כי יבא יומם, כי עי"כ "חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה", ולכן שחק להם להפילם בפועל כפיהם:

ביאור המילות

"פתחו". הוצאת החרב מתערה, כמו חרב פתוחה לטבח (יחזקאל כ"א):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.