מלבי"ם על תהלים כא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק כ"א • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים כ"א, ז':

כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד
  תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃



"כי תשיתהו", אח"כ רצה לבנות הבית ובאהו הבטחה ע"י נתן הנביא שלא תסור המלכות מביתו עד עולם, כמ"ש והקימותי את זרעך וגו' וחסדי לא אסיר[1] מעמו וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, ואז בא המלך דוד וישב לפני ה' וגו' ויאמר אתה ה' אלהים ודבריך יהיו אמת וגו' ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם (ש"ב ז'). וז"ש "בעת שתשיתהו" שיהיה "ברכות לעד", אז "תחדהו בשמחה" בעת שיהיה "את פניך" היינו בעת שישב לפני ה', כי אז אמר בשמחתו לאמר.

ביאור המילות

"תחדהו". חדוה נבדל מלשונות גיל ושמחה ודומיה, שמורה על חדוה רוחניית, כי חדות ה' היא מעוזכם, לכן אמר את פניך:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

  1. ^ טעות הדומות. צ"ל 'וחסדי לא יסור ממנו', שכן הוא בש"ב. ובתהלים פט-לד 'וחסדי לא אפיר מעמו', ובדהי"א יז-יג 'וחסדי לא אסיר מעמו'.