מ"ג תהלים כא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים כא · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד
  תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחדהו" - לשון חדוה

"את פניך" - בגן עדן ורבותינו שדרשוהו במלך המשיח הביאו ראיה לדבר ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי (דנייאל ז') ואומר (ירמיהו ל') והקרבתיו ונגש אלי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי תשיתהו", אח"כ רצה לבנות הבית ובאהו הבטחה ע"י נתן הנביא שלא תסור המלכות מביתו עד עולם, כמ"ש והקימותי את זרעך וגו' וחסדי לא אסיר[1] מעמו וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, ואז בא המלך דוד וישב לפני ה' וגו' ויאמר אתה ה' אלהים ודבריך יהיו אמת וגו' ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם (ש"ב ז'). וז"ש "בעת שתשיתהו" שיהיה "ברכות לעד", אז "תחדהו בשמחה" בעת שיהיה "את פניך" היינו בעת שישב לפני ה', כי אז אמר בשמחתו לאמר.

ביאור המילות

"תחדהו". חדוה נבדל מלשונות גיל ושמחה ודומיה, שמורה על חדוה רוחניית, כי חדות ה' היא מעוזכם, לכן אמר את פניך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תחדהו" - תשמחו בשמחת ראיית פניך

"כי תשיתהו" - תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יתברכו בו לומר שיהיה כמוהו

מצודת ציון

"תחדהו" - מלשון חדוה ושמחה כמו ויחד יתרו (שמות י"ח)

<< · מ"ג תהלים · כא · ז · >>


  1. ^ טעות הדומות. צ"ל 'וחסדי לא יסור ממנו', שכן הוא בש"ב. ובתהלים פט-לד 'וחסדי לא אפיר מעמו', ובדהי"א יז-יג 'וחסדי לא אסיר מעמו'.