מלבי"ם על תהלים טז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ירבו", יאמר הנה אלה אשר "אחר מהרו" אשר ימהרו לעבודת אל אחר, ירבו עצבותם ועצביהם של הקדושים הנ"ל, שהיו עושים להם עצבים לצייר תכונתם ולקבל מהם השפעה על העצבים המכונים להם, אבל אנכי "בל אסיך נסכיהם מדם", אני לא אלמד ממעשיהם להסיך לפני הקדושים ועצביהם נסכי דם וגם לא אשא את שמותם על שפתי, שאסור להזכיר שם ע"ג רק אאביד את שמם מתחת השמים, רק.

ביאור המילות

"עצבותם". מענין עצבים, ובא פה במשקל שם נקבה לגנאי, "אחר מהרו". הממהרים לאל אחר, וי"מ מענין מוהר ומתן, שמקריבים לו קרבנות:

 

<< · מלבי"ם על תהלים · טז ד · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.