מלבי"ם על תהלים ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ו' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ו', ז':

יָגַ֤עְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י
  אַשְׂחֶ֣ה בְכׇל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י
    בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃



"יגעתי", עתה מתחיל ענין השני נגד אויביו המצערים אותו. אומר הנה "יגעתי באנחתי", עד "שבכל לילה אשחה" ואמאס את "מטתי" מרוב הבכי, בכל זאת מן הבכי והדמעות לא עששה עיני, רק.

ביאור המילות

"מטתי, ערשי". כבר התבאר (עמוס ג' י"ב) שמטה כולל כל[1] העשוי שיטה אדם עליו על צדו, ושרשו נטה, והערש עשוי בצורה מיוחדת למשכב הקטנים והחולים והנשים, ובכלים (פ"ט ז') המטה והעריסה, ופי' רש"י בסנהדרין (דף כ') עריסה עריסת תיקונות, "ואשחה". מענין סחי ומאוס:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

  1. ^ בכת"י 'כל', ובכל הדפוסים נכתב בטעות במקום כל - 'על'. ובכת"י נוסף אחרי מילת כל - "העוד" או "העוז" וצ"ע. ואולי צ"ל 'העומד'.