מלבי"ם על רות ב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(כא) "ותאמר רות המואביה", ורות לא הבינה ענין היבום רק מ"ש שהוא קרוב ושע"כ יעש עמהם חסד להחיותם, ע"ז אמרה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין באמת הוא אמר לה וכה תדבקין עם נערותי, רק באשר היא היתה מואביה ושם אין מתרחקים מן הנערים לא הבינה לדייק בדבריו וחשבה שכונתו שתדבק עם אנשיו שהנערים היו עיקר אצלה שחשבה שאחד מהם ישא אותה [וע"ז קראה המואביה כי בת ישראל היתה מבינה בין דבר נעמי שאמרה עם המתים בין דבר בועז שאמר עם נערותי] עכ"פ ממ"ש לה שתלקט אצלו עד סוף ימי הקציר הביאה ראיה לדברי חמותה כי יעשה זאת מצד שהוא קרובם:


 

<< · מלבי"ם על רות · ב כא · >>