מלבי"ם על רות ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על רותפרק ב' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


רות ב', ט"ו:

וַתָּ֖קׇם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃


השאלות

(טו – יט)    למה כפל ולא תכלימוה ולא תגערו בה תלקט ולקטה:

למה כפלה איפה לקטת ואנה עשית. ומ"ש אשר עשיתי עמו אין לו מובן:

(טו) "ותקם ללקט". מספר כי לא המתינה עד שיברכו הפועלים ברכת המזון כי אין מצרפים נשים לזימון מפני פריצותא ותכף קמה ללקט, ואז צוה בועז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט, ר"ל אם תלקט בין העמרים לא תלכו לעיין אחריה אם לא גנבה איזה עומר שבזה תכלימוה כי נחשדה כגנב: