מלבי"ם על צפניה ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מלבי"ם על צפניהפרק ב' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה ב', ו':

וְֽהָיְתָ֞ה חֶ֣בֶל הַיָּ֗ם נְוֺ֛ת כְּרֹ֥ת רֹעִ֖ים וְגִדְר֥וֹת צֹֽאן׃



"והיתה", עד שתהיה נות כרות רועים ששם יאכלו סעודתם:

ביאור המילות

"נות כרת רעים". הנוה הונח על מקום הצאן, וכרה היא הסעודה שיעשו הרועים ביחד לסימן על ברית השלום ביניהם עמ"ש (מ"ב כ"ג):

 


<< · מלבי"ם על צפניה · ב ו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.