מלבי"ם על עזרא ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על עזראפרק ט' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עזרא ט', ח':

וְעַתָּ֡ה כִּמְעַט־רֶ֩גַע֩ הָיְתָ֨ה תְחִנָּ֜ה מֵאֵ֣ת ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לְהַשְׁאִ֥יר לָ֙נוּ֙ פְּלֵיטָ֔ה וְלָתֶת־לָ֥נוּ יָתֵ֖ד בִּמְק֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ לְהָאִ֤יר עֵינֵ֙ינוּ֙ אֱלֹהֵ֔ינוּ וּלְתִתֵּ֛נוּ מִֽחְיָ֥ה מְעַ֖ט בְּעַבְדֻתֵֽנוּ׃



(ח) "ועתה כמעט רגע היתה תחנה", שהוא רק חנינה שלא ע"פ הזכות והדין, והיא רק כמעט רגע," להשאיר" באר שהתחנה היה בד' דברים, א] "להשאיר לנו פלטה" שלא יכלו בגלות, ב] "ולתת לנו יתד במקום קדשו", שיוכלו לבנות המקדש ולקבוע שיבתם בא"י, ג] "להאיר עינינו אלהינו", שעי"כ יוכל להאיר עינינו שנשוב ללכת בדרכיו ובזה יכלה העונש הנגזר עלינו, ד]"ולתתנו מחיה מעט" שעי"כ נצליח מעט בהיותנו בארצנו הגם שאנו עוד "בעבדותנו", כי עדיין לא הגיע זמן הגאולה האמתית כמ"ש המלאך לדניאל: