מלבי"ם על עזרא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על עזרא · ח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) "ראשי אבותיהם והתיחשם", כל ראש בית אב היה לו כתב יחוס למעלה עד השבטים, וכל האנשים ששייכים לבית אב היה להם כתב היחוס שהם מבית אב ההוא, כמו מבני שכניה מבני פרעוש היה להם כתב היחוס עד זכריה, וזכריה היה לו כתב היחוס עד למעלה, וכן כולם:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג) "אחרונים", שלא נשאר ממשפחה זו שום אדם בח"ל, שבפעם הראשון [ב' י"ג] יצאו מהם תרס"ו אנשים, והיוצאים עתה היו האחרונים שנשארו ממשפחה זו:

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו) "אל הנהר" הנופל אל נהר אהוא, שהנהר הראשון לא היה לו שם מיוחד:

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טז) "לאליעזר", שלחתים בשליחות [והלמ"ד במקום את כמו הרגו לאבנר], "ראשים" ראשי העם, "מבינים" חכמים:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז) "ואצוה אותם", שלחתים בשליחות לדבר אל אדו, [וכל ציוי על דבר ג' נקשר במלת על כמו ויצו עליו פרעה אנשים], "בכספיא המקום", כי היה גם מדינה שנקראת כספיא, "אל אדו ואחיו הנתונים" שהם ממונים שם מן המלך על המקום ההוא:

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יח) "איש שכל", הוא שרבי', ומפ' "ושרבי'" הזה שהביאו עם "בניו ואחיו" היו י"ח:

 

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כ) "ומן הנתינים" הם הגבעונים שנתן דוד, כי תחלה היו חוטבי עצים לעדה כמ"ש יהושע [ט' כ"ז]:

 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כא) "לנו ולטפנו", הקדים העיקר בהצלה, ומוסיף לבקש אף על הטפל, שזה דרך המתפלל לבקש מעט ולהוסיף, כמ"ש שגיאות מי יבין מנסתרות נקני, וכמ"ש במדרש:

 

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב - כג) "כי בושתי", שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושו מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלהים, "ויעתר לנו", פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים. ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין:

 

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב - כג) "כי בושתי", שהגם שהיה ראוי שלא יסמך על הנס, דאף ששלוחי מצוה אינם נזוקין היכא דשכיח הזיקא שאני, והיה ראוי שיבקשו חיל ופרשים, עז"א שבושו מלבקש זאת, כי הם אמרו שהשגחת ה' הפרטיית נלוה עמהם תמיד בדרך הנסיי, ולכן בקשו זאת מאלהים, "ויעתר לנו", פי' הראב"ע שה' הודיע להם זאת ע"י חלום, וי"ל כרחב"ד שהיה מתפלל על החולים. ואומר זה חי וזה מת וכו', אם שגורה תפלתי בפי וכו', כמ"ש בפ' אין עומדין:

 

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כד) "ואבדילה", כי מעתה נכנס אל דרך המדבר מסר להם, שהם אנשי חיל לשמרם מכף אויב ואורב בדרך:

 

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כה) "ואשקלה להם, ואשקלה על ידם", הוא שקל תחלה ואח"כ שקלו הם שנית, וכן בירמיה [ל"ב ט' י']," לככרים" כ"א משקל ככר:

 

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כז) "לאדרכונים אלף", היו שוים אלף אדרכמונים, "מוצהב" מראה צהוב, ובא זכר ונקבה, כי כלי זכר, ונחושת נקבה:

 

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כח)" אתם קדש" וכו', ר"ל אתם חייבים בשמירתם, כמ"ש ושמרתם את משמרת הקדש:

 

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כט) "הלשכות", ב' בירושלים נמשך את "בהלשכות של בית ה'":

 

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לד) "במספר" בין המספר בין המשקל, וכן כתבו גם המשקל וכ"ש המספר:

 

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לה) "הכל עולה", כבר הזכרנו [ו' י"ז] שהיתה הוראת שעה:

 

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לו) "לאחשדרפני", כבר בארנו [ז' י"א] שהיה המכתב כתוב גם להעמים, ולכל עם היו אחשדרפנים קבוע מהמלך ופחה, כמ"ש בפי' מגלת אסתר, ונתנו להם דת המלך שהגיע גם אליהם: