מלבי"ם על עובדיה א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על עובדיהפרק א' • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עובדיה א', י"א:

בְּיוֹם֙ עֲמׇֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנׇכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו וְעַל־יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃



"ביום", מפרש כי תחלה בחורבן ראשון לא היו הם המחריבים, רק "שעמדו מנגד ביום שבות זרים חילו", וקרא לחיל נ"נ זרים נגד הרומיים שקראם נכרים, שהנכרי הוא יותר מן הזר ומארץ אחרת, וכן היו הרומיים נכרים בערך הכשדים שהיו קרובים יותר לא"י, ובעת "נכרים באו שעריו" שהוא בחורבן השני שהיה ע"י הרומיים "ועל ירושלים ידו גורל" מי ומי יהיה המהרס חומת בית המקדש, אז "גם אתה" היית "כאחד מהם", שאז בני אדום שנכנסו תחלה בדת ישראל בימי הורדוס נתהפכו להם לצרים והיו נגד ישראל:

ביאור המילות

"זרים, ונכרים". הזר יצוייר גם בארץ ההיא, כמו ובת כהן כי תהיה לאיש זר, והנכרי בא מארץ רחוקה (ישעיה כ"ח) ובזר אינו חידוש שבא שעריו רק מה ששבה חילו, ובנכרי החידוש שבא שעריו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.